#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנג. מדוע אין עד המעיד נעשה דיין? 	"הרשב""ם כתב שגזירת הכתוב היא, דכתיב ועמדו שני האנשים וגו' בעדים הכתוב מדבר, לפני ה' היינו לפני הדיינים, אשמועינן קרא דצריך לעמוד שני עדים לפני הדיינים אבל העדים אינם חוזרים ויושבים ודנים. והתוס' (ד""ה אבל) כתבו שהטעם כנ""ל, או משום דהויא עדות שאי אתה יכול להזימה<br>דכיון שהם עצמם עדים ודיינים לא יקבלו הזמה על עצמם [והתוס' ב""ק צ,ב ד""ה כגון דחו טעם זה[ <sup>רלט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רלט. והרשב""א כתב שיש מי שאומר דנפקא לן מוהיה ביום הנחילו את בניו ביום אתה מפיל נחלות ואי אתה מפיל נחלות בלילה, ולומר שאם ראה בלילה שוב אינו מפיל נחלות לעולם, משום דהוה ליה עד, וש""מ שאין עד נעשה דיין.</span>"	בבא בתרא קיד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנה. קנין 1) עד מתי יכול לחזור 2) באיזו מתנה מיירי? 	"1) רבה אמר כל זמן שיושבים.רב יוסף אמר כל זמן שעסוקים באותו ענין.והלכה כרב יוסף.<br>2) רשב""ם כתב דמיירי בין במתנת בריא ובין במתנת שכיב מרע במקצת דאית בה קנין <sup>רמב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רמב.  והרשב""א כתב שיש שפי רשוה דוקא בקנין של מתנת שכיב מרע במקצת ומשום דשכיב מרע עשוי לי מלך ולחזור בו, פעמים במקצת פעמים בכל, הא בקנין דבריא לא, והרשב""א הסכים לפי' הרשב""ם. עוד כתב הרשב""א שלדעת ר""ת ה""ה לכל שאר הקנאות כחזקה ומשיכה, ולדעת הרמב""ן והרשב""א דוקא בקנין סודר. וכ""כ הרא""ש שדוקא בקנין סודר, אבל בכל שאר קנינים אין בהם חזרה אחר כדי דיבור.</span>"	בבא בתרא קיד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנו. מה ביאור קושיית רב יוסף דאי סלקא דעתך כל זמן שיושבים יכול לחזור בו ליחוש דלמא הדר ביה? 	"רשב""ם פירש דכיון שיכול לחזור בו ויבטל הדין לא הוי דין <sup>רמג</sup>. והתוס' (ד""ה ניחוש) פירשו דאמאי עושים דין ניחוש שמא יחזור בו והוי כמו אטרוחי בי דינא בכדי <sup>רמד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רמג.  ופי' הרשב""א דבריו שאפילו ידעינן שלא חזר בו אין ישיבתם ישיבת ב""ד, ולא נמסר להם בתורת ב""ד אלא בתורת עדות ואין עד נעשה דיין.
<br>רמד.  והרשב""א כתב שיש מפרשים דניחוש אולי חזר בו לאחר מכן ולא ידעינן. והרשב""א דחה פירושם כר""י בתוס' .</span>"	בבא בתרא קיד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנז. בכל הש""ס רבה ורב יוסף הלכה כמי? "	"כתבו התוס' (ד""ה והלכתא) שבכל הש""ס הלכה כרבה חוץ משדה ענין ומחצה [וכן משמע ברשב""ם לקמן קמג,ב ד""ה והלכתא[ <sup>רמה</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רמה.  והרשב""א כתב שיש מי שאו מר דלא נפסקה הלכה כרבה חוץ משלשת אלו אלא במה שחלקו בבבא בתרא, אבל בעלמא איכא דהלכתא כרב יוסף. ודעת הרשב""א שהכלל נאמר בכל הש""ס, אבל לכל כלל יש יוצא מהכלל ובשומר אבדה הלכה כרב יוסף .</span>"	בבא בתרא תוס' קיד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנח. מה אשה את בעלה אין הבעל יורש את אשתו בקבר אף אשה את בנה אין הבן יורש את אמו בקבר. מי בקבר 1) בבעל ואשה 2) באם ובנה? 	"1) רשב""ם פירש אין הבעל יורשה אם נפלו לאשה נכסים כשהיא בקבר. והתוס' (ד""ה מה) פירשו שכשהבעל בקבר אין יורשה להנחיל לאחיו. וכתבו התוס' שוודאי גם כוונת הרשב""ם שהבעל בקבר ומה שפירש שהאשה בקבר משום שמה שאין הבעל יורש את אשתו כשהוא בקבר נפקא לן ממה שאין בעל יורש את אשתו כשהיא בקבר.<br>2) שהאם נפטרה כשהבן בקבר שאין הבן יורש את אמו כשהוא בקבר להנחיל לאחיו מן האב. אבל אם רק היא בקבר הוא יורשה שהבן יורש בראוי."	בבא בתרא קיד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנט. האם אם יורשת את בנה ומנין? 	"לרבי יהודה ברי שמעון יורשת שנאמר מטות, מקיש מטה האם למטה האב, מה מטה האב אב יורש את בנו אף מטה האם אשה יורשת את בנה. אמנם רבינו תם ור""י (בתוד""ה אף) כתבו שדוקא בגיורת קאמר (ועיי בתוס' הרא""ש שדחה ראיות התוס').<br>לתנא דמתניתין אף דס""ל היקשא דמטות אין האם יורשת דאמר קרא וכל בת יורשת נחלה, יורשת ולא מורשת. ופירש הרשב""ם דהוה מצי למכתב וכל בת נחלה וכתיב יורשת, למימרא דוקא יורשת שני מטות, אבל אינה מורשת לשני מטות אם מתה היא אלא לאחד מהם דהיינו אב, דאין אם יורשת. ובשם רבינו חננאל כתב דדייק מ""ם דממטות, מקצת שני מטות והיינו מהאם הוא שהבת יורשת ואינה מורשת שאין האם יורשת בתה והוא הדין לבנה."	בבא בתרא קיד: - קטו. ותוס'		
